בס"ד

logo2

ALL CONTENTS UNDER RESERVE

EXPLICITLY WITHOUT PREJUDICE

 

זעיר סביב

אאשר תשים לפניהם. בהסכמה:

אשכח תני ר"ש בן יוחי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.  אתא מימר לךבפשוטה דקרייא ותייא כרבי יוסי בר חלפתא.  ר' יוסי בר חלפתא אתון תרין בר נש מידון קומוי א"ל על מנת שתדיננו דין תורה.  אמר לון אני איני יודע דין תורה אלא היודע מחשבות יפרע מאותן האנשים.  מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון. [סנהדרען פ"א ה"א]

 

בבמנוי שופטים.

תמן קריי למנוייה סמיכותא.

[סנהדרען פ"א ה"א]

 

גשהביא יתרו עגלות.

עגלי צב וזהו שהקריבו שש עגלי צב שעשו המתקת הדינים בהששה עיתים

 (עמק תפילה פרשת נשא

 מובא בשושנת העמקים לר' יעקב ישראל בן מרדכי טברסקי  לובלין תרמ"ד)

 

דועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון  א)שלום ב)מצד הגשמיות

השמשה ילך אליו.

 ופרש"י שצריכין ב"ד הגדול שבלשכת הגזית לצאת לעיירות ולהושיב בכל א'סנהדרין קטנה של כ"ג, אבל הרמ"ה בדף טו: כתב בהיפוך דהשבט וסנהדריו באין אצל ב"ד הגדול בירושלים.

[ספר ברכת שי מאת  ר' שמריהו יוסף ברמן תשס"ב]

ובטעם מחלוקת  רש"י והרמ"ה רמ"ה כרשב"ג וכן פסק החינוך וכמו שהיה נהוג בתקופת השופטים. ורש"י כרב יהודה סובר שמצוה תלוי בראש ית"ב.   דלעיני כל ישראל. דמאן דהוי רישא לישראל שקיל ככלוהו. אבל האמת עם הרמ"ה שהציבור חייב בכל שער ושער על קיום המצוה, והראש אתקרי פרנס.ואכ"ז על המלך או על הב"ד הגדול או על הראש לעמוד בפרץ ולמנות כיי דמר על דוד (שמ"ב ו:א)  ויהושפט (דה"י ב' י"ז א')  ועזראהסופר (עזרא ז' כ"ה)ע"ע רמב"ם הלכות סנהדרין פ"ד ה"ז. וכן משמע מלשון הבבלי (דף פח:) מתחילה לא היו מרבין מחלוקת בישראל אלא בית דין של שבעים ואחד יושבין בלשכת הגזית ... ושאר בתי דינין של עשרים ושלשה יושבין בכל עיירות ישראל ... משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבו מחלוקת בישראל ונעשית תורה כשתי תורות משם כותבין ושולחין בכלמקומות:  כל מי שהוא חכם ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו יהא דייןבעירו. וע"ע היטיב בגור אריה ר"פ שופטים וברמב"ם סה"מ מ"ע קע"ו וביד בפ"א מה"ס ה"ג.

ופעל חכם. ול"א ת"ח.

והתכלית האמיתי הוא המעשה.

  אבל מי שלמד כבר ויודע כל המעשים והדינים אזי טוב יותר לרדוף ולחפש אחר איזה מצוה מהלימוד.

של"ה הקודש מסכת שבועות דף קפד דפות אמשטרדאם שנת נח"ת

זאמר לעם הבו לכם.

מצוה תצ"אלמנות שופטים ושוטרים

וזאת אמן המצות המוטלות על הציבור כולם ספר החינוך

פ' לר"י אברבנאל פרשת יתרו

...לא אחז"ל שנתנו במרה הדינין לישראל, אלא למשה רבנו והיה זה כדי שישפוט את העם בצדק ובמשפט...וז"ש (שמות כ"א א') ואלה המשפטיםאאשר תשים לפניהם.

...ויעצו בבמנוי שופטים...

...אמרו אנשים...שכתוב  בדברי הימים שלא היה לאליעזר בן משה כ"א בן אחד והוא רחביה (ד"ה א' י"ז) ובני רחביה רבו למעלה ואחז"ל (בבלי ברכות דף ו') למעלה מששים רבוא לכן הזכיר כאן הכתוב בו לשון אחד להורות על הריבוי העצום שיצא מכח אליעזר שנקרא אחד.

ואין ספק גשהביא יתרו עגלות דועשר אתונות נושאות בר ולחם ומזון למשה ולכל אוהביו...

והיה ראוי השמשה ילך אליו...אבל יצא משה לקראת חונו מפני כבודו ומפני שהטריח עצמו לבוא...

...ויבא אהרן וכל זקני ישראל...

והנה יתרו לא תפש את משה רבינו מיד במה שהיה לפי שאין לגנות ופעל חכם עד שיודע תכלית כונתו בו...

כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים ר"ל שהעם הבאים עצלו –

[נביא מובהק]

מהם היו באים לדרוש אלהים ולדעת מה יהיה...דבר מיוחד לנביא...

[מנהיג כמלך ושופט צדק]

ומהם יבואו...לצרכי ציבור...

[דיין]

ומהם יבואו...לענין המשפט...

[חכם תורני]

ומהם יבואו...ללמוד חוקי אלהים ומצותיו...

...שהמנוי כל עוד שיהיה יותר כולל יהיה יותר בלתי מסודר...

...מה שנראה לי...

[יתרו] יעצו שמשה מעצמו ימנה השרים לרצונו ולבחירתו ומשה לא עשה כן אבל זאמר לעם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וגומר.

 

א) שלום  בזמן שבית המקדש היה קיים, היו ישראל מקריבים העומר של שבלים, שהיה בו משקל ארבעים ונ' ביצים, ומזה השיעור חייב להפריש חלה...

וגרס' בויקרא רבה{א}: אמ' ר' בניה, אמ' הקב"ה לישראל: "בני!  כשהייתי נותן לכם את המן, הייתי נותן עמר לגולגולת[א], ועכשיו שאתם נותנים לי את העומר[ב], אין לי אלא עומר אחד משל כלכם, ולא עוד אלא שאינו של חטים אלא של שעורים[ג] לפי' משה מזהיר את ישראל ואומר והבאתם את עומר התנופה וגו'.

ר' שמעון אומר אל תהי מצות העומר קל בעיניך, שהרי מצות העומר עשה הקב"ה שלום בין איש לאישתו, שנאמר והעומר עשירית האיפה הוא...

תני: ר' חייא אומר, שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי הן תמימות? בזמן שישראל עושין[ע' אות ב'] רצונו של מקום, יהיו תמימות בטללים ושבלים מלאות ובריאות.  לפי' משה מזכיר את ישראל ואומר והבאתם את העומר.

מנורת המאור – פרק התפילה

{א} אמר רבי ברכיה אמר הקב"ה למשה לך אמור להם לישראל כשהייתי נותן לכם את המן הייתי נותן עומר לכל אחד ואחד מכם הה"ד (שמות טו) עומר לגלגולת ועכשיו שאתם נותנים לי את העומר אין לי אלא עומר אחד מכלכם ולא עוד אלא שאינו של חטים אלא של שעורים לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם והבאתם את עומר. מדרש רבה ויקרא פרשה כח פסקא ג

ב) מצד הגשמיות ואפילו התמונות הגשמיות, שמרגישים את מקורם, חוזרים להיות רוחניים אמיתיים, לא על צד ההשואה ודמיון, אלא מתהפכים לרוחניות גמורה, על דרך שכתוב: "תתהפך כחומר חותם ויתיצבו כמו לבוש"... אך התאמץ עוד לברך ברכת העומר: כי "העומר עשירית האיפה הוא". איפה,הוא לשון תמהון לבב גדול, כמו שכתבת: "איפה הוא הצד צודק.ועשירית הוא מלשון אסורות". כי יש אם למסורת, ויש אם למקרא כנודע, והוא ע"ד: "מלך אסור ברהטים".

וענין המדה הזאת תורה, אשר בכוח האמונה והבטחון, גם התמהון לבב נאסר, כלומר, שלא נשאר אפילו רושם של תמהון,אשר זהו שעור העומר. אבל צריכים לברך... על כן אמרו חז"ל: "בעל הבית בוצע ואורח מברך". דהיינו, אסור לו לשקר בעצמו,שבעל הבית נותן לו שלמות, אלא עליו להרגיש האמת כמו שהיא, בדיוק נמרץ. ועל כן אמרו: "בעל הבית בוצע". ואף על פי כן אורח צריך לברך. "אורח", הוא מלשון והריחו ביראת השם,וכיון שמקבל מה שבעל הבית נותן לו בבציעה, כמו שהיתה על צד השלימות ממילא נמצא "מברך". ושעור מדת ברכתו, כפי שעור שמחתו במתנה, והוא אפשרי לו, רק בכוח והריחו ביראת השם.הרב יהודה אשלג אגרת 23 - 1927, עמ' ע"ח  ב"ה יום ט"ז מר-חשון תרפ"ז לאנדאן יע"א

 

 

 

 

Seal

COPY-CLAIM by:jdh™

סימן הק' יונתן:אמרכל, שר