גזירת הקהל

קמג מה ששאלתם מענין קהל שהסכימו לקחת חכם ומורה להם את הדרך אשר ילכו בה והחרימו על זאת אחר ששאלו כל הקהל והסכימו ונמצאו בהם ב' שלא רצו להסכים וגם קצת שלא נמצאו בשעת החרם אם יכולים טובי הקהל רובא דרובא לכפות האחרים להסכים.

התּשובה יראה שאותם מועטים בטלים במעוטם וחייבים לקבל מה שהסכימו הקהל שהמסכימים הם הקהל והאחרים הם קרויים יחידים והם נגררים אחר הציבור.

וכבר האריכו הקדמונים על זה ואפילו לדעת הרמב"ם שכתב בתשובה שבדבר הרשות אין כח להכריח מי שאינו רוצה ואפילו ס"ת בידו ולא ענה אמן פטור היינו בדבר הרשות ודבר שאינו הכרחי לקיום הקהל אבל בדבר שהוא מצוה והכרח לקיום הקהל כופין ומחרימים מי שלא יסכים עמהם.  וראיה מדהאמרינן בתוספתא ומייתי הרי"ף בקמא מבחר' כופין בני מבוי זה את זה לעשות לחי וקורה למבוי כופין בני בקעה זה את זה לעשות ביניהן חריץ ובן חריץ.  כופין בני העיר זה את זה לבנות בית כנסת ולקנות להם תורה נביאים וכתובים וכל כופין אף בסילוא דלא מבע דמה בדברים לא יוסר.  וכמו שכופין לב"ה כ"ש שכופין לתלמוד תורה והיאך יכלו קצת העם לומר שאינם רוצים לשמוע דברי תורה.  וא"ת שרוצים להביא חכם אחר הגע עצמך שהיו שני חכמים ושוים בהלכה ונחלקו הקהל בבחירה ע"כ שבמקום שנטו הרבים צריכם להטות המועטים דאם לא כן לא יצא לעולם דין לאמתו ועל כן הזהירה תורה אחרי רבים להטות אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.  ועוד שזה החכם קדם וזכה ומעלין בקדש ואין מורידין כדאיתא פרק תפלת השחר וכיון שזו מצוה ודבר של חובה חל החרם והשבועה על הכל ולאו בני חורין הם להפטר ממה שיטילו עליהם הקהל על פי מנהגם לפי הממון או לפי הנפשות או הלכה רווחה בישראל.  ומעשים בכל יום אצלינו לרדות המורדים ולבזות אותם לקיים גזרת הציבור.

וגדולה מזו מה שכתב רש"י ז"ל בתשובה שאפילו יחיד שנשבע קודם שיגזרו עליו הקהל גזירתם שלא יקבל שלוקה משום שבועת שוה ומקיים גזירת הקהל שהרי הוא בלא ינקה השם.  הוא שלא ינקה אבל ב"ד של מטה מלקין אותו ומנדין אותו ושבועת התורה קדמה לשבועתו שזה מושבע ועומד הוא מהר סיני וצלל מים אדירים ועלה חרס בידו ולכן בנדון שלעניניו מי שעשה בשגגה ועבר על החרם והסכמת הקהל בטל מצוה ופרץ גדרו של עולם אשר גדרו הראשונים וישוב וניחם ולשון חכמים מרפא ושב ורפא לו והדבו בזה מותר ומאריך אחרי טרחא והיה זה שלום.    נאום אליה הלוי. 

ספר זקן אהרן, ר' אליהו הלוי, בעל המאמר כל דאי הנדפס בספר תומת ישרים, חבר המהר"י בי רב