http://www.tzibur.org/~pages/zyo_files/image002.jpg

שו"ת מהרשד"ם

השייכות בטור או"ח

 

תלמיד ר' לוי אבן חביב (הרלב"ח)

 

שאלה קכד בעיר אחת הסכימו הסכמה אחד וזה נסחה ראה ראינו צעירי הצאן הבאים על החתום עת  לעשות לה' בענין מטבעות המעות הלבנים והזהובים כי רבו כמו רבו המתפרצי' בהם וחמירא סכנתא מאיסורא ובפרט בענין זה שיש בו פקוח נפש ונפשות רבות ח"ו וחמיר טובא אשר על זאת נתעוררנו והסכמנו בהסכמה זאת שרירא וקיימא ובשבוע חמורה ובחרם חמור לסקל המסילה ולהרים מכשול מדרך עיקש באופן שמהיום והלאה לא יהיה רשות לשום איש יהודי או אשה קטן או גדול להסתחר במעות המזויפים הנקרא קאלפ אחג"א והמה עשויים קלים יותר על תנ"ה  ליטרא אחת או הנעשים מסיגים חוץ לטאפאנה או הנעשים בתוך הטאראפאנה הנודע בשערים שמם מעות מזוייפים ובכלל זה הזהובים המזוייפים מהיום הזה והלאה אנחנו אוסרים הנייתן ושלא לקנות אותן ושלא למכור אותם ושלא להחליף אותם אפילו במקום שהם תועלת נמשכת ממנו וכמו כן המעות הגיליש שלא לכרות אותה ע"י עצמו ולא על יד אחר ובכלל זה הזהובים החדשים היוצאים פה מהטאראפנה שלא יעלה הכורת עליהם לא על יד עצמו ולא ע"י אחר וכלמי שעובר על הסכמתנו זאת לא יהיה לו חלק באלהי ישראל יהיה מנודה משני עולמות מוחרם בבית דין של מעלה ובשמתא יהיה בב"ד של מטה ארור הוא ביום ארור בלילה ארור הוא בשכבו ארור הוא בקומו לא יאבה ה' סלוח לו אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש הוא ורבצ' בו האל' כל הכתובה בספר התורה ומחה ה' את שמו מתחת השמים ובכלל החרם והאלות לעיל מי שיודע ויכיר בחברו שעובר על החרם הנז' שמעלים אותו ומכסה עליו שגם הוא עובר בואם לא יגיד ונשא עונו משום לא תחמול ולא תכסה עחיו אלא יהיה מחייב תכף בכל חומר הנז' לגלות אותו בפני פרנס הקהלה אשר יהיה בימים ההם ולפני טובי וחשובי הקהל יעמוד וכל עונש רע ומר אשר יושת עליו מפי פרנס הקהל עם שני טובי הקהל יחייב לתת ולשמור בכל אשר יורו עליו ואם ח"ו יעמוד במרדו בלתי שמוע אל הפרנס עם שני טובי הקהל אשר אשר יהיה בימים ההם מעתה ומעכשיו אנחנו מתירין דמו בראשו ורכושו הפקר כדין הפקר בית הפקר ומורידין ושנות חיי הכשרים ושלום על כל המקיימים דרבי האגרת הזאת הזאת וימשך זמן זמן הסכמתינו מהיום ועד ג' שנים רציפי' ובהסכמת כל הקהל מנינו לפרנס ממונ' לפקח על דא לר' שמואל אשכנזי:

אחר ימים אירע שבא גוי אחד ובידו מעות כריתות כמו שלש מאות ובא ראובן ואמר לו מה זה בידך והשיב מעות כריתות שנשארו לי משלש מאו' לבנים שנתן לי שמעון אמש ואז ראובן קפץ עליו בעל כרחו והתרים מידו והוליכם במקום המשפט אשר שמה היו מקובצים כל חשובי העיר הנאמן והיומיש אראגיי ואמר בקול רם ראו המעות אשר מוציא שמעון בכל יום [...] תאמר כדברים אלו הם אם כרותים מחדש או מזמן ישן והשיב ראובן ואמר אמש כרתם ואני אביא ראיה לדברי וכששמע כדברים האלה הנאמן החזיק בו לומר לא תחזור בך והשיב ראובן אז ואמר אני אביאנו והצגתיו לפניך ואז עשה מה שתאשה כי הוא הראפיזאן באעח ואז קם היומי"ש ארג"י והוליך לגוי בדיין וכתב שיגי"ל על שנתנם לו שמעון אמש אז קרוא לראובן הקהל ואמרו לו למה מסרת לשמעון ביד אומות העולם והשיב כי כך כתוב בהסכמה ואיש כזה ראוי למוסרו ואז הוציאו הקהל ההסכמה וקראוה לפניו ואמרו לו פה כתוב לפני פרנס וטובי העיר ואז ראובן שתק ולא ענה עוד יורנו רבנו אם זה ראובן יקרא מוסר ומלשין שמסר את חבירו למיתה ועל כל העדה שם חטא' ואם יחוייב בהפס' ממונו מכמה טענות הגא עצמך שהיה ראובן מוצא אלו המעות ביד שמעון הי"ל להביאו בפני הקהל וגם שאינו יכול להביא ראיה כי שמעון כרתם מחדש כ"ש ור"ו שלא מצאם ביד שמעון ואולי הגוי הליפם ולא היו דברים מעולם איש כזה מה דינו:

 

 

תשובה דברים כאילו הם כבשונו של עולם והדיבור הקל בזה סכנה עצומה ומכל מקום אמרתי אעלה בסנסני רמזי דיני המוסר ואעתיק כאן לשון הרמב"ם כמו שהביאו הטור ח"מ סי' שפ"ח וז"ל כתב הרמב"ם ז"ל אסור למסור ישראל ביד גוים בין בממונו בין בגופו ואפי' היה רשע ובעל עבירות ואפי' היה מיצר לו ומצערו וכל המוסר ישראל ביד גוי בין בגופו ובין ממונו אין לו חלק לעולם הבא ע"כ ושאר הדברים הנאמרים על המוסר לא רציתי להאריך בהם כי די לי לפי כוונת הנושא מלשון שהעתקתי כי עינינו רואות שאפי' לרשע בעל עבירות ואפי' מיצר ומצער אין אדם רשאי למסור עאכ"ו בסתם ישראל ומי שאינו מיצ' ומצע' שגדול עון המוסר מה שאין הפה יכול לספר וכמו שהוא בנדון שלפנינו אשר עם היות האמת והאמונה כי מי שלא חס על כבוד מלכנו המלך הגדול והחסיד יר"ה ותנש' מלכותו ראוי לו שלא בא לעולם כי מצוה על כל אשר בשם ישראל יכונה לירא ממאמרו ולקיים מצותין וגזרותיו כמו שמצוה לקיים מצות וגזרות מלכו של עולם וכמו שאמ' שע"ה ירא את ה' בני ומלך עאכ"ו מלך גדול וחסיד כזה אשר אנו חסים תחת כנפיו ברצון מלכו של עולם וא"כ ספק הטיבו אשר הסכימו קיימו וקבלו עליהם ק"ק סידרוקאפצ"י יע'א כי כל עובר על הסכמת' יחולו הקללות שכתובות בהסכמה ויתר שאת וספחת על ראשו ואוי לנו שצריך לעשות הסכמה כזאת כי כל מי שיש לו ירא' שמים מעצמו היה לו לקיים כל הכתוב בהסכמה מבלי נטות ימין או שמאל אך אמנם כל מה שהדבר חמור יותר צריך כל מי שנוגע יראת ה' בלבו שלא לחשוד שום בן ישראל שיעבור עליו כי אפי' שיראה האדם לאחד מישראל חשוד על עבירה אחת קלה אינו חשוד על אחר' יותר חמורה ממנה וכמו שלמדנו הפוסקים ז"ל ממתניתין דבכורות דתנן החשוד על השיעית אינו חשור על המעשרות החשוד על המעשרות אינו חשוד על השביעית כו' והטעם מפרש בגמרא שמי שמיקל באיסור שביעית חושב שהוא קל כיון דלא בעי חומה אמנם מעשר דבעי חומה חמיר ליה ולא עבר ומי שחשוד על המעשר לא חשוד על השביעית דאית ליה פדיון קל בעיניו שביעי' דלית פידיון חמי' ליה . מכאן יש לנו ללמו' כמ' צריך האדם לדקדק להוציא שום אדם מחזקתו וכמה דקדקו בזה חכמינו ע"ה וא"כ אחר שזיוף המעות בכל הפרטי הנז' בהסכמה אעפ"י שלא נכתבו ככתובים וכמסורים לנו מהר סיני הם מפני במה טעמים מפני שהם גוזלים את הרבים ומפני שיש בו חלול שם שמים בין האומות חלילה ומן הטעם שעובר על מצו' המלך יר"ה ועוד שאפשר נקרא רודף כי לסבתו אפשר יסתכנו אחרים נוסף על זה כל החומרות הכתובות בהסכמה הנז' אשר מזה הטעם היה אסור לשום ישראל לחשוד לחבירו בדבר כזה ואפילו היה רואה אצתלאות היה ראוי לדונו לכף זכות קודם שיגלה הדבר אפילו לב"ד עאכ"ו להרים קול ולגלות הדבר שלא היה לפני אומות העולם אשר אין לך מוסר גדול כזה שהמדקדק בלשון ההסכמה ואפילו בלתי עיון יראה כי לא הרשו לשום אדם אל שיב' ויגיד לפני פרנס הקהל ובפני חשובי העיר כדי שהם יענישוהו כנראה בעיניהם וישיבוהו מדרכו הרעה ואם חלילה וחס יתן כתף סורר' אז הם בעצמם ימסרוהו בידי לא יכול קום ואלה הדברים אינם נעשים אלא במתון ועצ' כי חמירא סכמתא ולא נתן רשות לאחד ולא שנים כי אפילו דחני ממונות צריך ב"ד ג' וכ"ש בדיני נפשות שצריך ב"ד של כ"ג ומי הוא אשר יערב אל לבו למסור שום ישראל אם לא יהיה מי שאין לו חלק באלהים כזה אשר כן עשה שנתן אמונ' לערל גוי אשר פיהם דבר שוא ולא עוד אלא שאפשר שאפילו נניח כי הגוי דבר אצת שאותם המעות מהיהודי אפשר לא היו מאות' שעלתה ההסכמה עליה' שהרי הממונים ממוני המלך יד"ה לא היו יכולים להשיג אם היו חדשים או ישנים כפי מה שנראה מלשון השאלה וזה המוסר הרים קול שאמש כרתם דאילו הוא נביא או שהיה רואה המעשה וא"כ למה לא הוכיחו באותה שעה אל שהדברים מוכיחים לכל מי ישי עינים לראות כי מי שעשה כדבר הרע הזה בזדון לב עשהו ואין לך מוסר גדול מזה וראוי ומחוייב לו להציל ולתקן את אשר עוות בגוף ובממון וכל זה לא יועיל לו עד ישוב אל ה' וירחמהו ויבקש מהנרדף ימחול לו על הצער שציער אותו ואז כאשר ישה כל זה ושב ורפא לו הנלע"ד כתבתי וחתמתי שמי: 

שמואל די מדינה

Mail to: tziburby@gmail.com