שלשה רועי בקר

 

 

ריש לקיש אקדמון ליה חד סב בעיבור,

 ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהן.

  אמר כן יהא בשכרן.

  ולא שמיע דמר ר' קריפסדא בשם ר' יוחנן:

 מעשה ועיברו את השנה שלשה רועי בקר.

 חד אמר בכיר ולקיש באדר מינץ;

 וחד אמר תור באדר בעריה ימות ובטול תינתא ישלח משכיה;

 וחד אמר קדום באדר פח בלועך יפיק לקיבליה.

  ונן חמיין הדין שתא ולית בה חד מינהון.

 ועיברו השנה על פיהם.

  א"ר חלבו:

 ובית דין הסכים עמהן?

 ולא כן אמר ר' זעירא [הוריות פ:א ה:א]: והוא שיהו הכל מודין מצד אחד.

  כיון דאילין מודין לאילין, ואילין לאילין;

 כמי שכולם מודין מצד אחד.

  וריש לקיש מקפיד על הדא מילתא?

 חשש על מה דמר רבי לעזר.

 דמר ר' לעזר:

 והיתה על ידי הנביאים החוזים שוא בסוד עמי לא יהיו זה עיבור

 ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה המינוי

 ואל אדמת ישראל לא יבואו זה ארץ ישראל.

  רבי לעזר כד סלק הכא אמר: הא גביי חדא.

  כד מינוניה אמר: הא גביי תרי.

  כד עאל לעיבורא אמר: הא גביי תלת. 

סנהדרין פ"א ה"ב

 

רשב"ל אקדמון ליה חד סב לעיבורה,

ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהל.

 אמר: כן יהא בשכרן.

 ולא שמיע דא"ר קריספא בשם ר' יוחנן:

 מעשה שעיברו השנה שלשה רועי בקר.

 חד מינון אמר: "בכיר לקיש באדר מינץ"

 וחורנה אמר: "קדום באדם פוח ליחיך, ופיק לקיבליה"

 וחורנה אמר: "תור באדר בעדרייה ימות ובטל תונתה משכיה ישלח"

[וכולם אמרו]: "ואנן חמין שתא דלית חד מינהון!"

 ועיברו את השנה על פיהם. 

א"ר חלבו והסכים ב"ד עמהן?

 לא כן א"ר זעירה: "והן שיהו כולם מורין מטעם אחד"

 מכיון דאילין מודיי לאילין ואילין מודיי לאילין,

 כמו שכולן מורין מטעם אחד.

 

  רבן שמעון בן לקיש מקפד על הדא מילתא?

חשש להיא דאמר רבי לעזר.

 דאמר רבי לעזר:

 (יחזקאל יג) והיתה ידי אל הנביאים החוזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו זה סוד העיבור.

 ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה המינוי.

 ואל אדמת ישראל לא יבואו זו ארץ ישראל.

 ואמר רבי לעזר:

 כד סלקית להכא אמרית הא גבי חדא.

 כד מנוני אמרית הא גבי תרתיי. 

כד עלית לעיבורא אמרית הא תלתיהון גבי.

ר"ה פ"ב סה"ה