שחיטה ותרומת הדשן

 

חזר רבי מנא ואמר:

 שחיטהא אינה כשירה אלא ביוםב

 אבל תרומת הדשןג כשירה כל הלילהד.

 אם אומר את יפיסה

 אף הואו אינו משכים על הספקז.

יומא פ"ב ה"א

זעיר קטן

א) שחיטה – הוא מעשה גלוי לציבור ויש בו פירסום וענין של כבוד.

ב) ביום – בזמן שישראל שרויין כתיקונן.

ג) תרומת הדשן טירחה ביזיון כאבים וסכנה.

ד) הלילה בקריצתא, עד שנראה איילת השחר שבקע אורהא.

ה) את – אלו בההוא דור שדורש ע"י מעשי דורשיו ולא ע"י דרשות גרידאב.

ו) אף הוא – פראידתן ג.

ז) אינו משכים –  ולכן אינו נחשב מן המנין.

 

זעיר סביב

וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת

במדרם יד:מד

וְאִזדְּרָזוּ בחשיכא קדם קריצתא...

תרגום יונתן בן עוזיאל

 

א) בקריצתאדלמא:

 ר' חייא רובה ור"ש בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתא.

  ראו אילת השחר שבקע אורה.

 א"ר חייא רובה לר"ש בן חלפתא בר ר':

 כך היא גאולתן של ישראל;

 בתחילה קימעא קימעא.

 כל שהיא הולכת היא הולכת, ומאיר.

 מאי טעמא? (מיכה ז) כי אשב בחשך ה' אור לי.

 כך בתחילה: (אסתר ב) ומרדכי יושב שער המלך,

 ואח"כ: וישב מרדכי אל שער המלך,

 ואח"כ (אסתר ו) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וגו',

 ואחר כך: (שם) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות,

 ואח"כ: ליהודים היתה אורה ושמחהד.

    יומא פ"ג ה"ב; וע"ע ברכות פ"א ה"א

ב) ע' ז"ק על מאמר דור דור ודורשיו

ג) ע' יומא פ"א ה"א (דף ד:) וע"ע פ"מ וקרבן העדה שם; ע' ז"ק מאמר נציגות או פלהדרין.

ד) והני ענין גילה ושמחה ביארו הקדמונים כי גילה הוא ענין הנוגע לשעה

    ושמחה הוא שמחת עולם הנוגע לנפש.

    (ישועות יעקב פרשת בשלח; ע' ז"ק מאמר בגולגלתא יתבין)