ושמת עליהם שרי אלפים, יראה ששרי מאה ואלפים הוצרכו, שאם היה דין עם שרי עשרות היה נידון לפני שרי חמישים, וכן אם היה דין עם שרי חמישים היה נידונים לפני שרי מאה, כמו שאחז"ל שאין תלמיד חכם יכול לדון אלא למי שקטן ממנו כדאיתא בח"מ [סי' ז' ס"ו], וכן אם היה דין שרי מאה עצמו היו נידונים לפני שרי אלפים, ומה שלא הזכיר שרי עשרות אלפים כגון אם יהיה הדין עם שרי אלפים עצמו.  יראה שהם סנהדרין גדולה שהם שבעים, דהיינו בשש מאות שרי אלפים, אם יהיה לכל עשרת אלפים שר אחד, הרי ששים שרים וכיון שהוי כ"ב שרי אלפים של הלוים הרי ס"ב, וכיון שהוי שני שרי אלפים יותר, וגם על אלו השרים שהם ס"ב נמנו עלהם עוד ששה, דהיינו לכל עשרה אחד ונשאר עוד שני שרים מן הס"ב, וגם כבר כתבנו שנשאר שני שרי אלפים מן הלוים וגם בישראל היו ג' אלפים עודף והוצרך למנות עליהם שר אחד, ועל כל אלה שבעה השרים הגדולים נמנו עליהם עוד אחד והוא המופלה שבסנהדרין הרי שבעים, ועל אותא המופלא הוא מה שאמרו חז"ל [בבלי סנהדרין ט"ז ע"א] כל דבר גדול, דבריו של גדול, והנה מה שכתב רש"י והוא ששרי הוי שש מאת לס' ריבוא, וכו' אין החשבון מכוון, דע"כ אין לומר דהשרים בכלל המנין דהיינו שרי עשרות היו בכלל עשרה וכן שרי חישים וכן כולם, דא"כ ע"כ יהיו שר עשרה ושר חמישים ושר מאה ושר אלף באדם אחד, כי הקטן א"א להיות שר על גדול ממנו, וע"כ שהיו השרים חוץ מהמנין, וא"כ נחסר המנין מן ס' ריבוא של ישראל.

[ול"נ דבזמננו אנו אין אנו יודעים מי הוא הגדול, ודורשים "תוך".

  ע"נ דאפשר לומר דיש לחלק בין דיין לשופט וע' בפר"י אברבנאל – ז"ק]

כבר נתקשו בזה התו' [בבלי סנהדרין י"ח ע"א ד"ה נמצאנו]. ותירצו דע"כ אינו מדוקדק דהרי אותן שהיו יותר על ששים ואותן שהיו פחותים מעשרים לא נכנסו עם חלוצי צבא, אבל לענין דיינים ובעלי דינים גם הם בכלל, ואפשר שהיו יותר הרבה, והברייתא לא נקטא אלא באותן שעלו במספר' ופשיטא שהדיינים היו חוץ ממספר, וכן משמעות הכתוב במה שאמר משה רע"ה פ' דברים [א, י] והנכם היום ככוכבי השמים לרוב, ואח"כ כתב שהנמה עליהם שרי אלפים ושרי מאות מדקאמר ככוכבי השמים לרוב, משמע שלא אלו במספר, היינו משום דלענין דין הכל בכלל אפילו אותן שלא עלו במספר:

ספר פנים יפות על התורה פרשת יתרו חלק ג' מספר הפלאה – רבנו פנחס הלוי איש הורוויץ