בס"ד

מאמר המבדיל

סנהדרין פ"א ה"א

זעיר קטן

משנה

דיני ממונות בשלשה:

גזילות וחובות בשלשה.

נזק וחצי נזק, תשלומי כפל,

תשלומי ארבעה וחמשה,

האונס והמפתה, ומוציא שם רע: בשלשה.

[אלו] דברי ר"מ.

וחכמים אומרים:

המוציא שם רע בעשרים ושלשה, שיש בו דיני נפשות:

 

דיני ממונות בשלשה

זה כותרת המימרא,

כולל דין באל"ח בהסכמה,

ודין תורה באל"מ.

גזילות השבת הגזל אשר גזלא,

ולא מתכוין לקנסות דגזלותב.

גזילות וחובות שהן באל"ח.

נזק וכו' כולן קנסות דגזלות וחבלות,

דהֵן דין תורה באל"מ.

בגמ'

לא הן גזילות הן חבלות?

אשכח תני ר"ש בן יוחי:

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.

  אתא מימר לך בפשוטה דקרייא ותייא כרבי יוסי בר חלפתא.

  ר' יוסי בר חלפתא אתון תרין בר נש מידון קומוי.

א"ל: על מנת שתדיננו דין תורה.

אמר לון:

אני איני יודע דין תורה, אלא היודע מחשבות יפרע מאותן האנשים.

מקבלין עליכון מה דנא אמר לכון.

  רבי עקיבה, כד הוה בר נש אזל בעי מידון קומיה, הוה א"ל:

הוו יודעין לפני מי אתם עומדין,

לפני מי שאמר והיה העולם,

שנאמר:

ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה'

- ולא לפני עקיבה בן יוסף!

  תני: קודם לארבעים שנה עד שלא חרב הבית, ניטלו דיני נפשות;

ובימי שמעון (בן שטח) [בר יוחי] ניטלו דיני ממונות.

  אמר ר"ש בן יוחי:

בריך רחמנא דלינא חכים מידון!

 

לא הן...לא הן מה טיבו של חלוקת המימרא?

לפניהםג בהסכמה, אם לא בדין תורה.

 

 

דין תורה קנסות מצד תיקון עולם.

 

מקבלין עליכון פשרה מצד דרכי שלום באל"ח.

 

ולא לפני עקיבה בן יוסף שלא רצה לדון דין תורה אלא פשרה בהסכמה.

 

 

ניטלו דיני ממונות לא דנו דין תורה בד"מ, אלא דנו מכח הסכמה.

 

זעיר סביב

א) וְהָיָה, כִּי-יֶחֱטָא וְאָשֵׁם--וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת-הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק, אוֹ אֶת-הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ;

אוֹ אֶת-הָאֲבֵדָה, אֲשֶׁר מָצָא. וירקא ה:כג

ב) דיני קנסות כגון גזילות וחבלות , תשלומי כפל,

תשלומי ארבעה וחמשה, האונס והמפתה...

רמב"ם הל' סנהדרין פ"ה ה"ח

גזילות וחבלות קרי להו נמי קנסות.

תוס' לבבלי סנהדרין ג ד"ה "שלא"

ואע"ג דבדיני קנסות בעי דו"ח הנהו לאו בכלל דיני ממונות נינהו ולא תיקון בהו רבנן מידי אלא רחמנא קנסינהו ואדינא דרחמנא מוקמינן להו ולא מוסיפים אקנסיה אבל בשאר כל דיני ממנות לא פלוג רבנן...

ספר אמירה נעימה לר' יוסף צבי הלוי אב"ד לעיה"ק יפו ות"א ת"ו

מהדורה קמה נדפס בירושלים עיה"ק שנת ה'תש"ח

ג) ר"ש בן חלפתא ר' חגי בשם רבי שמואל בר נחמן כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים כבשים כתיב הא כיצד בשעה שתלמידין קטנים כבוש לפניהן דברי תורה הגדילו ונעשו כעתודים גלה להם רזי תורה ודא מסייעה למה דתני רבי שמעון בן יוחאי ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם מה הסימה הזאת אינה נגלית לכל בריה כך אין לך רשות לשקע את עצמך בדברי תורה אלא לפני בני אדם כשרין:

ע"ז פ"ב ה"ז

 

כדאי דיינים כשרים להחיות את ישראל להושיבם על אדמתם ולהפיל את שונאיהם לפניהם.

אם אתה רואה פורעניות באה לעולם, צא ובדוק בדייני ישראל. ילקוט שופטים