אִישׁ, עַל-הָעֵדָה
במדבר פרק כז
טו וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר.
טז יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה.
יז אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר
יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה,
כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה.
סנהדרין פרק א הלכה ד משנה
...ומניין לעדה שהיא עשרה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב.
> שיהא
לכל דיין שר של
עשרה דבציר משרי עשר לא אשכחן שררה. [פני
משה על אתר]
>
ומאתים ושלושים. כדי שרי עשרות דהיינו כ"ג עשרות שיהא כל דיין שר של עשרה דבציר משרי עשרה לא מנינן שררה. [קרבן העדה על אתר]
הכוונה בשרי אלפים ושרי מאות שרי חמישים ושרי
עשרות ר"ל שרים שופטים...
[אברבנאל יתרו]