אִישׁ, עַל-הָעֵדָה

במדבר פרק כז

טו וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה לֵאמֹר.

טז יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה.

יז אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה.

 

סנהדרין פרק א הלכה ד משנה 

...ומניין לעדה שהיא עשרה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב.

> שיהא לכל דיין שר של עשרה דבציר משרי עשר לא אשכחן שררה. [פני משה על אתר]

> ומאתים ושלושים. כדי שרי עשרות דהיינו כ"ג עשרות שיהא כל דיין שר של עשרה דבציר משרי עשרה לא מנינן שררה. [קרבן העדה על אתר]

הכוונה בשרי אלפים ושרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות ר"ל שרים שופטים...

[אברבנאל יתרו]