בס"ד

logo2

all contents under reserve

Explicitly without prejudice

 

קדמונים

ויאמרו העם ושרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהי' לראש לכל יושבי גלעד (שופטים י' י"ח), ונעשה בתכסים ברית עם שרי העם במעמד אנשי העם כדין תקנת ציבור ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר.

[ספר אלה דברי הברית לר' חיים הירשענזאהן, חלק שני, פרק ט' סעיף א', ירושלים תרפ"ח]

 

ובבוא הצבא הזה אל ירושלים החליפו טובי העיר כֹח ויחד עמם הכהנים הגדולים וכל אוהבי שלום אשר בקרב העם...

[מלחמות היהודים ליוסף בן ממיהו הכהן, פרק יז ס"ה]

 

מכל מקום היו כמה מקומות, שתושביהם נשארו במקומם גם אחרי הלחמה, למשל כָּבול יוסף בן מתתיה מודיע (מלחמות ב' XVIII) שהיהודים, שנמלטו מפני הרומים, הבוזזים את עירם, חזרו והתנפלו על החיילים, שנשארו בעיר ורבים מהם חומתו בידיהם.  אם כן, אף על פי שחרבה העיר, הרי הצילו אותה יושביה מאבדון גמור ואמנם מוצאים אנחנו שם כשלושים שנה אחרי החרבן קהילה מסודרת שיש לה בית כנסת ומרחץ ובראשה עומדים טובי העיר הנקראים "גדולי כבול".

[ארץ הגליל מימי העליה מבבל עד חתימת התלמוד, דף 59 – ד"ר שמואל קליין, מוסד הרב קוק, תש"ו]

 

מנוי ז' טובי העיר ]חו"מ שם בסי' קעט דף קמג רע"ב[ עולה כי מנהג צפת היה שהקהל היה בוחר י"א אנשים שהם היו בוחרים את ז' טובי העיר.

שאלות ותשובות מהרי"ט צהלון החדשות לרבינו יום טוב צהלון זצ"ל מכון ירושלים תש"מ

רבינו המהריט"צ מגדולי דור ענקי הרוח מרן הבית יוסף תביריו ותלמידיו ואחד משבעת החכמים שנסמכו על ידי מהר"י בירב.

 

...ובאתי ביום ששי הר"ה (שנת תק"ח) בבוקר תוך עיה"ק ירושלים עם כל טובי העיר...

[אגרת ר' אברהם גרשון מקיטוב מחברון אל גיסו ר' ישראל בעל שם טוב –

 נדפס בספר אגרות ארץ ישראל ע"י אברהם יערי, הוצאת מסדה 1971]

 

...מהו שיבא עתה בית דינה של טבריה אשר הם טובי העיר...

- שאלה נשאל לב אדוני ר' יצחק בן כבוד הרב אדוני ר' מרדכי נ"ע –

[תשובות מחכמי פרובינציה לר' אברהם סופר נדפס מחדש בירושים תשכ"ח , ס' מח, דף קעד]

 

כי כמה בכנ"ס ובתי מדרשות היו בירושלים ובשאר המדינות וכשבטלה הארץ בטלה כולן.  ולא חשו להן בעלייתן מן הגולה שלא לעשות בהם כל צרכיהם.  ואעפ"כ לא היתר לו רב אשי אלא ע"י מקח ושבעה טובי העיר ולא הוצרכו למעמד כי בידוע שהסכימו על ידו בזה מפני תל עולם ועומד לבזיון ואין ממנה להם שום הנאה כי כל הדברים לפי ענינם הולכים.  הלא תראה שלא שאל ממנו אלא מה למזרעי' ולא אמר למזרעי' ולמזבני'.  פקח עיניך וראה כי אמת הדבר כאשר פירשתי.  ולא הביא זה הדבר בכאן כי אם מפני שבעה טובי העיר שהזכיר רבא. ורצה לגלות בו שא"צ למעלה אנשי העיר בכל הדברים כי אם לפי מה שהן.

[שו"ת תמים דעים להדאב"ד ז"ל סי' קי"ד – מובא בספר אסיפת זקנים לבבלי מגילה פרק ד דף 119]

ולמדנו כי שבעה טובי העיר אם התנו במעמד אנשי העיר שיעשו כרצונם...

[שו"ת תמים דעים להדאב"ד ז"ל סי' קי"ד – מובא בספר אסיפת זקנים לבבלי מגילה פרק ד דף 123]

 

ומעשה היה ברבי יוסף באב"ד, רבה של טארנופול, בעל "מנחת חינוך" שישב באסיפה עם טובי העיר ודנו על צורכי העיר...

[אמרות חכמה עה"ת דף רכה – ר' נתנאל אבני, ירושלים תש"ס]

...וסיפר להרב ואז שלח תיכף לקרוא את ז' טובי העיר...

[אביר הרועים חלק ב'  ס' שס"א דף עה, תולדות חייו האדמו"ר מסאכטשאב בעהמח"ס אגלי טל]

כנסו את טובי העיר לאספה וקראו את הגר"א שיהיה עמהם באספה ובעצה.

[מספר "מדור דור" של מ. ליפסון, עמ' 110; מובא בספר אבני חן פרשת וירא ס' תל"ט]

כשישב רבי יעקב דוד על כסא הרבנות בסלוצק...שאלו אותו טובי העיר...

[מספר "מדור דור" של מ. ליפסון, עמ' 125; מובא בספר אבני חן פרשת ויחי ס' תתק"ל]

...אבל מ"מ הדין עמו במ"ש שם דבפרטות בזמנים אלו שעפ"י הרוב טובי העיר ממנים דיינים...

[אבן ציון פסקי הלכות לרא"ז מרגליות מבראד בעהמח"ס בית אפרים]

 

ובשנת התרנ"ו העיר ה' את רוח נשיאי העדה וז' טובי העיר...

[אוצרות ירושלים – ממנהגי נישואין בעיה"ק ירושלים]

היו שם בעיר [ליוורנו באיטליה] שבעה פרנסים, שניהנו את חיי הקהילה היהודית, "ז' טובי העיר".

[רבי יוסף משאש זצ"ל בספרו "נחלת אבות"; מובא בספר אור דניאל, במדבר, פרשת קרח, דף שיח]

והיכא דמצא עדיו בעיר אחרת ואין בעל דינו לשם הרי מביא עדים לפני חכמי העיר או לפני טובי העיר ומקבלין עדותן...

[אור זרוע – פסקי בבא קמא פרק י סימן תלט]

 

הרב יעקב יעקליש מקראקא בנו של הרב משה עברליש, וממלא מקומו בתור "ראש העיר ומדינת פולין קטן", ואחד מנכבי קראקא ושבעה טובי העיר. בפיקס העדה שם חתום שלישי על התקנות משנת שנ"ה אחרי הרב אברהם מייזליש והרב פנחס הורביץ (מחותן, וגיס הרמ"א).

[אלף מרגליות – ר' ישראל אריה מרגליות, ירושלים תשנ"ג]

 

רבי דוד נתנאל ב"ר יחזקאל שאול רופא: נולד בטבריה...בשנת תרל"א יצא לשליחות...ובשנת תרל"ב לקומצנטינאוהיה משבעה טובי העיר...נפטר בי"ד טבת תרס"ג (1903).

[אנציקופדיה לתולדות חכמי ארץ-ישראל, ר' יעקב גליס, מוסד הרב קוק תשל"ה]

 

...קונסטיטוציה יהודית פנימית זאת תלך ותתגבש ע"י תקנות והסכמות שערכו טובי העיר ופרנסיה, לפי רוח התורה והמסורה, עם בוא מגורשי ספרד ופורטוגאל בהמוניהם לאחר שנות רנ"ב, רנ"ז 1492-1496.

[אוצר יהודי ספרד ספר ג' דף 86 – ירושלים תש"ך]

טובי העיר בוחרים להם ברב....

[אוצר יהודי ספרד ספר ח' דף 25 , קהילת שאלוניקי במאה ה-19 – ירושלים תש"ך]

וכשנתבקש רמ"ש מביאליסטוק לדווינסק לשבת על כסא רבנותה, באו אליו טובי העיר דוונסק למסור לו כתב רבנות...

[אוצרות ירושלים  שנת תשט"ו חלק א' אות צ"ב דף מו]

 

באקאו: בירת מחוז באקאו בדרומית מערבית של מולדויה, שהוא חלק מארץ רומניה.  בעיר באקאו נמצאים לערך 15,000 תושבים ומחציתם יהודים [בשנת 1899 למספרם] ...ויש לקהילה שבעה טובי העיר אשר יבחרו שלוחי בתי כנסיות...

[אוצר ישראל ערך "באקאו"]

 

...והיום שני ימים לחודש זו שנה הנז' כאשר נקבצו ז' טובי העיר...

[שו"ת אבני שי"ש לר' שאול ישועה אביטבול, חלק ראשון, סימן ו']

 

וכ"נ ממ"ש בנימוקי מהרמב"ם ז"ל דין אם בררו טובי העיר מתחי' להנהיג קהלם בכל דבר ואפי' יחיד מה שעשע עשוי ויפתח וכו'...

גם הרב מהר"י אלדרבי ז"ל סי' ס"ג האריך בענין ז' טובי העיר לענין המסים והביא הירושלמי זה עש"ד, וכ"נ ממ"ש הטור ס"ב ש"מ דקנסינן בכה"ג אפי' בחו"ל [ועאכו"כ בארה"ק – ז"ק] ודוקא גדול הדור כמו ר"נ וכו' או טובי העיר שהמחום רבים עליהם והביאה מר"ן בשלחנו הטהור אלא שכבתב במקום רבים ב"ד והסמ"ע אסברה שם ס"ק ט' דר"ל שהמחום הציבור לב"ד והרב כנה"ג כתב וז"ל או טובי שהמחום רבים עליהם ר"י ז"ל, ויראה שמפרש בב"ח ודוקא גדול הדור אעפ"י שלא המחוהו וכו' או טובי העיר שהמחום וכו' ואין כאן הכרח דדילמא קאי אטרויהו ע"ש.  האי מבואר דבענין טובי העיר שנתמנו מהציבור וא"כ תשובת הרשב"א מיירי בדהמחום רבים עליהם כ"ש שהוא רמז לירושלמי זה ככתוב בתשו' הנז"ל א"כ בנדון דידן אפי' נימא כדבריו כן הוא מ"מ מינוי בעי[משנה את הידוע שהוא א' מטובי העיר מטובי העיר שעל ידם נעשה ונגמר כל ענייני הציבור ומנהג פשוט הוא בכל המקומות שמי שנראה בעליל ורצוי לעסוק שולחים היחידים שבעיר להושיבו עמהם בכל קיבוץ שיהיה וזהו מנויו] וכ"ת ששליחותו היא מינויו הרי נפסקה ככתוב בקב"ע והרי עבר ממינויו.

 [שו"ת אבני שי"ש לר' שאול ישועה אביטבול, חלק שני, סימן ח']

ויכול להיות דשיטת הרמב"ם הוא כדעת הירושלמי וכדרכו תמיד לתפוס סברת הירושלמי ברוב הענינים.

[פנים מאירות על הירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה -  ר' מאיר יוסף קוטקין אב"ד יאנאווא]

 

ומבל מקום יש עצה לזה למוכרו על ידי ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר.

סיומה דפיסקא...ימכרנו ליחיד על ידי ז' טובי העיר בפירסום אנשי העיר...

אם נמלכו ז' טובי העיר היינו ז' טובי העיר... אם יסכימו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר...

[אבני נזר, הל' בית הכנסת שו"ת סימן לג ס"ז, ט"ו; סימן ל"ד ס' ט"ו]

דמואר ברמ"א (סי' כ"ב) אם הם ממונים בעיר או טובי העיר קיים מצד המנהג אין מו"צ יחיד בכלל זה.  ובש"ך דווקא טובי העיר אבל לא דיינים.  ואין לומר מעצמינו דווקא דיינים שלא קיבלו בני העיר להיות דיינים.

[אבני נזר המפואר – שו"ת חלק חושן משפט סימן ג']

 

ומעתה לנידון דידן בהרב.  הנ"ל שנתנה אצל החברה כדין וכדת היינו באספה שלהם ובמעמד טובי החברה שזה נרקא רב שנתמנה ברשות הקהל, בודאי אין כל סברא שיוכלו להורידו מגדולתו כמו שביארתי מכל דברי הפוסקים הראשונים והאחרונים ז"ל ובודאי א"א להם להחזיר מדבריהם דהרי בשו"ת הרמ"א ז"ל סי' נ' כתב בהדיא בשם המרדכי בב"מ שכל דבר הנעשה ע"י ז' טובי העיר לא שייך בחזרה עיי"ש שהאריך בזה.

[הרב ישעי' יוסף מרגולין, בדין אם יש רשות לעדה להעביר את רבם

נדפס ב"אהל תורה" ירחון תורני מירושלים עיה"ק – שנה שניה ; חוברת ב-ג תמוז-אלול תרפ"ז]

 

וחכם אחד הוסף דלפעמים גם בלשון חכמים כך הוא, כמ"ש מהר"ם אלשקר בתשובה סי' נ"ה בכ"מ שנא' בני העיר ושבעה טובי העיר ה"ה אם היה כפר אומרים עליו בני העיר כאלו אמרו בני המקום וז' טובי המקום, הביאו כנה"ג באו"ח סי' קנ"ג...

[שו"ת אבני צדק  אה"ע סימן ס"א – ר' יקותיאל יהודה טייטלבוים דסינוט, לעמבערג תרמ"ה]

 

הגאון רבי אליהו מוולנא מהדר במצוות היה...נכנסו טובי העיר לאסיפה...

[אגדה ומחשבה ביהדות  דף 209 – ר' מאיר מיזליש, הוצאת "ניב" , ת"א תשכ"א]

 

...והנה זה פשוט דאפילה הארבעה דברים יכולים לעשות כמו עם מכרו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר כו'

...אמנם נראה שזהו בוודאי בהסכמת ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר.  ע' בתשו' פ"י בא"ח ח"א ס"ד.  וע' בתשו' נו"ב מהד"ת חלק או"ח סי' י"ט.  וע' בתשו' ח"ס חלק או"ח סי' ל"א...

[אגרות-קודש היכל ששי שער ארבעה עשר סימן מב\מד מאת כ"ק ר' שמואל מליובאַוויטש]

 

...וממונו הפקר כמו הפקר ב"ד דגדולי הדור וכמואר במרדכי  בפרק קמא דבבא בתרא בשם ר"מ דבדבר שהוא למגדר מלתא הוה טובי העיר שבמקומם כמו גדולי הדור, והפקרם ג"כ הפקר.

[מתורתם של רבני חב"ד בדורות שעברו

ב"אהלי שם" – קובץ לעניני הלכה שנה ג' מס' 4 דף יד, תשרי ה'תשא"נ]

 

ויש להם כח להפקיר ממונו ולאבדו, כפי מה שרואים לגדור פריצת הדור. וכל מעשיהם יהיו לשם שמים.  ורוורא גדול הדור או טובי העיר שהמחום בית דין עליהם (שהמחום הציבור לבית דין עליהם – סמ"ע)  הגה: וכן נוהגים בכל מקום, שטובי העיר בעירן – כבית דין הגדול.

[עיונים בתורת רבותנו נשיאינו (חב"ד)

ב"אהלי שם" – קובץ לעניני הלכה שנה ג' מס' 4 דף קמב, תשרי ה'תשא"נ]

 

...כמבואר בפ"ק דב"ב דגם טובי העיר במקומם הם כבית דין הגדול שבירושלים עכ"ל.

[דברי ח"ק מחז"ה מלבוב במכתב לרגל אסיפת רבנים בשנת תרמ"ב, מובא ב"מחזיקי הדת", אדמו"רי בעלז]

...נחפזו אל היהודי מבלז'יץ ושאלוהו מה בדעתו לעשות כשיחזור לעירו, אמר להם: "איני יודע מה לענות לאנשי עירי, באתי אל הרב שליחות טובי העיר..."

[ספר אדמו"רי בעלז, חלק שילישי דף נג]

...הרבה עיירות שלחו את טובי העיר ונכבדיה לבקש ממרן שיבוא לגור אצלם לכל זמן המלחמה...

[ספר אדמו"רי בעלז, חלק שלישי דף שכה]

... טובי העיר, ראשיה ורבניה יצאו לתחנת הרכבת לבושי חג...

[ספר אדמו"רי בעלז, חלק רביעי דף רט]

 

יסוד הקהל:  אחר שאבדה המלוכה והממשלה בישראל בחורבן ירושלים ונתפזרו היהודים בין העמים, יסדו להם ישובים בערים שונות שגלו שם, ובכל עיר התאחדו לקהל או קהלה שקראו "קהלא קדישא" בר"ת ק"ק.  הממונים או ראשי הקהל היו שבעה טובי העיר...

[אוצר ישראל ערך "קהל"]

 

ומנהג פשוט בכל תפוצות ישראל, מי שחייב מס לקהל חובשים אותו בבית הסוהר ואין מביאים אותו בפני בית דין אלא טובי העיר דנין אותו כפי מנהגם.

[שו"ת הרא"ש כלל ז' י"א – מובא באוצר ישראל ערך "אשר בן יחיאל (הרא"ש)]

 

שאלּה במה שאירע בעיר מנטובא יען כי בימי קדם נהגו שלא לתת כלום מנכסי חוץ...

...אפילו אם לא היה לתיקון הקהל כ"ש שהוא לתיקון הקהל דבהא כבר פסק הרשד"ם ז"ל שם דאפילו דצווחו בעת ההסכמה אין צעקתם כלום נגד רבים וכל שכן שההסכמה הזאת כבר היתה מימי קדם ושנים קדמונית ודאי דאין כח ביד המיעוט עתה לכוף את הרוב שלא יחזרו ויחדשו אותה תקנה ובר מן דין כי כבר חילק מהר"יבל ז"ל  בת"ד דף ס"ב דהך פלוגתא דרבוותא דסברי דלא מצו לכוף טובי הקהל היינו דוקא כשלא נתבררו טובי העיר לפקח על עסקי ציבור אלא שהם גדולים מהקהל אבל אם הובררו טובי הקהל לפקח על עסקי ציבור בנ"ד שמאלו אנשים הפורעים הובררו מהם ומהברורים גם כן הובררו כל א' לענינו כבר כתב מהר"יבל ז"ל שם והביא ראיה לדבריו מההיא דמסכת מגילה דקאמר התם במה אנן קיימין אי בשקיבלו עליהם אפ"י ביחיד ואי בשלא קבלו עליהם כו' ·

והעמידוה בסתם כלומר שהעמידו עליהם ז' טובי העיר לפקח על עסקי הציבור ואם כן בנדון דידן שהובררו לכך הרשות בידם לגזור ולתקן אפילו במלתא דאיכא רווחא להאי ופסידה להאי וכל זה וראי הוא במידי דרשות גמור ובזה מצינו לראבי"א שחלק על סברת מהר"יבל ז"ל כמ"ש הרב ב"מ ח"א דצ"ג שהרי ראב"יא איירי כשהובררו וקאמר דפליגי עליה הנהו רבוותא מיהו היינו ודאי במילי דרשות אמנם בענין כזה שהוא תקנת העיר והוא דבר מאה כמו שכתבנו בשם מהרשדם לעיל ודאי יודו דכל שהובררו לכך מתחילה היכולת ביד הרוב לכוף את המיעוט ובפרט כפי הנשמע בשאלתינו שיצא הדבר לידי חילול ה' בין האומות ומירופים וגידופין אין לך תיווך שלום ומצוה בדבר הזה ואין להם מיעוט לצפצף פה.

[שו"ת פרי האדמה לרבנו מיוחס בכ"ר שמואל חלק שני, הלכות מכירה דף לג-לד במ"ד שלוניקי תקי"ז]

 

הנה באתרא דמסלקי מבואר בריטב"א בשטמ"ק דהיינו דהתנו בני העיר במעמד אנשי העיר, וא"כ הא כל מקום נוהג כפי שהנהיגו והתקינו אנשי העיר, ובודאי אם היו ז' טובי העיר מתנים בפירוש...

[אילת השחר על הבבלי ב"מ סז ע"ב, סח ע"א]

 

כשנתקבל מרן בעל נודע ביהודה לרב בפראג שלחו אליו טובי העיר קאנסוס...

[אמרי צדיקים  ליקוטי אמרים דף 22 – ר' אברהם איטינגא, לבוב ...]

 

ההנהגה המרכזית מורכבת משלשה: גדולי התורה – לעניינים רוחניים, שבעה טובי (הכולל) [הקהל] ופרנסים לפקח על צרכי ציבור, ונשיא ראש עליהם.  אל (הכולל) [הקהל] נכנסים כל יהודי אין הבדל והפרש בין אשכנזי לספרדי, תימני או מערבי וכו' אלא שכל עדה מסתדרת לעצמה לפי התוכנית לעשרותיהם, מאותיהם אלפיהם ושבטיהם...התכנית שואפת לאחדות שלימה ומוחלטת של כל חלקי היהדות...

[תולדות רבינו עקיבא יוסך שלזינגר – ירושלים תשס"א]

דבודאי מה שעושים טובי הקהל עשוי הוא לכל דבזה מודה הרב ז"ל...

[ספר הלכה למשה היא – ר' חיים משה אמאריליו  שאלוניקי תקי"ב]

 

ובגוף הדבר אם היה צריך התרה ע"י ב"ד ופתח חרטה...עם היה זה ע"פ פקודת השררה א"כ אין מזה ראיה שהיה כוונתם להחמיר משאר חרמי ציבור וא"כ דינו ככל שאר הרמי ציבור...ויכולים הם בעצמם בהסכמת טובי העירלפתוח את החרם.

[נודע ביהודה – יורה דעה שאלה סז]

 

... וכן יש לנשיא שבישראל כח זה מדכתיב ומחוקק מבין רגליו, והיינו דאית ליה כח הציבור, שיש להציבור הכח למנות דיינים, וזה מכח ותפקיד המלכות למנות דיינים, והוא מכח הציבור, וכן שיטת הרמב"ם (פיה"מ בכורות) שיש כח לכל חכמי ארץ ישראל להסמיך דיינים, והוא מכח הציבור... 

[ר' יוסף חיים שניאור קוטלר זצ"ל – מבועי משפט שסט]

 

...ויכולים למכור לזה לכולי עלמא על פי שבעה טובי העיר.

ובשואל ומשיב הנזכר לעיל בסימן הנ"ל: "ז' טובי העיר מיקרי היותר משתדלים בדרכי ציבור אף שאינם היותר חכמים בעירם או הזקנים, כמו שכתב הרשב"א סימן תרע"ז...והשבעה טובי העיר יכולים למכור אף שלא במעמד אנשי העיר".

הרב יוסף שלום אלישיב – ישורון תשס"ו דף תנ

 

מתוך [שו"ת אבקת רוכל למרן ר' יוסף קארו בעל הבית יוסף מוסמך בצפת עיה"ק]

וכתבו התוס' אחולי אחיל גביה פירוש שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר כו'

סימן קיא

מעשה שהיה כך היה בעיר דמשק...והסכימו בכך ז' טובי העיר ובחבר העיר אשר קבלו עליהם...כי אחר אשר נתמשכנו בהסכמת ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר ובחבר העיר...

...נראה מכאן כי גדול כח הרבים ובנ"ד נמי רבים נינהו...ע"פ חבר העיר ושבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר בזה ודאי לא נשאר למעטים ההם שום חלק בהם כלל:

וכתב הרב טי"ד ז"ל בסימן רנ"ו דחבר העיר היינו אדם גדול שהכל גובין על דעתו...

וע"ע דברי [רמב"ם פ"ט מה' מתנות עניים – ז"ק ע"פ המשך התשובה]

סימן קכב

...ריב"ש כתב בתשובותיו בסי' שצ"ט וז"ל נראה דהיינו דוקא בבני אומנות אבל בבני העיר יכולים הם להתנות ואינן צריכים להסכמת אדם חשוב שבעיר וכ"נ מדברי הרמב"ם שלא הזכיר דין אדם חשוב בבני המדינה רק בבני אומנות כו' עד וכ"נ מדברי הרמב"ן ז"ל כו' עכ"ל ואע"ג דבפרק בני העיר אמר לא שנו אלא שלא מכרו שבעה טובי העיר כו' אמתמני' קאי דאוקינא בשל כפרים אבל בכרכים לא מהני שבעה טובי העיר כלל ה"מ בסתם אבל אם בררו אפי' בכרכים מהני ואפילו יחיד דגרסינן בירושלמי דמגילה פ' בתרא שלשה מבית כנסת כבית כנסת שבעה מבני העיר כבני העיר מה אנן קיימים אי שקיבלו עליהם אפי' ביחיד ואי בשלא קיבלו עליהם אפילו כמה אלמא היכא דביררו אפי' ביחיד נמי וכי היכי דמהניא ברירה בכפרים הכי נמי מהני בכרכים ... ושרי למשתי ביה שיכרא כדאיתא במס' מגילה ה"ה בכל מעשה הקהל מעשיהן קיים ובמעמד אנשי העיר היינו שעושים בפרהסייא ואין מוחה בידן שאילו בהסכמתן לא עשו טובי העיר כלום אלא כל הקהל או רובם ואפילו בכרכים נמי כ"כ ראבי"א ז"ל...

וכתב הרי"ף ז"ל  בפרק הגואל לההוא דקנסיה רב נחמן לההוא גברא דגזלן עתיקא הוה וז"ל שמע מינה דקניסנה בכי האי גוונא אפילו בח"ל ודוקא גדול הדור כמו רב נחמן דחתניה לבית נשיאה הוה וממונה לדון ע"פי הנשיא או טובי העיר שהמחום רבים עליהם אבל דייני בעלמא לא עכ"ל:

ואף כי אנו בעונותנו הדיוטות אנחנו מ"מ המחונו רבים עליהם ויפתח בדורו כשמואל בדורו... וכתיב ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם כו' אין לך אלא כהן שבימיך וכתב ובאת ולא כתב וחלכת לרמוז נוטריקון ובא"ת וא"ל בינת"ך א"ל תשע"ן.  והשעה צריכה לכך...

סימן קפו (דיני שבועה)

 

חתימת שטר הרבנות ששלחה ק"ק אייזנשטט לרבנו [ר' עקיבא איגר]

(אולם רבנו לבסוף לא קיבל ע"ע משרה זו)

ד"א העומדים על הפקודים פקודי בני ישראל ראשי ומנהיגי הקהלה שבעה טובי העירעדת ישורון בק"ק אייזענשטאדט יע"א מש"ק נגהי לאור יום א' ט"ו לירח תליתאי תקעי"ן לפ"ק.

ה"ק פייבל באנדי

ה"ק אלי' מאחלוב

ה"ק מענקי ענגלענדר

ה"ק אשר בן הרב ליזר מבומסלא

ה"ק חיים וואלף סנ"ל

ה"ק זלמן אויסטרליטץ סנ"ל

ה"ק וואלף קלאבער

 

 

 

 

Seal

COPY-CLAIM by:jdh™

סימן הק' יונתן:אמרכל