וּלְמִי הַמְּלוּכָה
בְקָהָל אֲבַשֵר. בְּרָבעָם
אֲדַבֵּר. לְמִי שְֹאֵת וְיֶסֶר עָז, וּלְמִי הַמְּלוּכָה:
מחזור הגר"א, פיוט
לר"ה (מוסף ליום שני)
ר' חזקיה הוה מהלך באורחא פגע ביה חד כותי א"ל ר' את הוא
רבהון דיהודאי. א"ל אין. א"ל חמי מה כתיב שום תשים עליך מלך
אשים אין כתיב אלא תשים דאת שוי עלך: סנהדרין פ"ב ה"ו
הַמֶּלֶךְ אָסוּר לִשְׁתּוֹת דֶּרֶךְ שִׁכְרוּת,
שֶׁנֶּאֱמָר "אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ-יָיִן") משלי לא,ד). אֵלָא יִהְיֶה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבְצָרְכֵּי יִשְׂרָאֵל, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהָיְתָה
עִמּוֹ, וְקָרָא בוֹ כָּל-יְמֵי חַיָּיו") דברים יז,יט. וְכֵן לֹא יִהְיֶה שָׁטוּף בַּנָּשִׁים:
אַפִלּוּ לֹא הָיְתָה לוֹ אֵלָא אַחַת--לֹא יִהְיֶה מָצוּי אֶצְלָהּ תָּמִיד
כִּשְׁאָר הַטִּפְּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-תִּתֵּן לַנָּשִׁים
חֵילֶךָ") משלי לא,ג). עַל הֲסָרַת לִבּוֹ הִקְפִּידָה תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר
"וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ" (דברים יז,יז שֶׁלִּבּוּ,
הוּא לֵב כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל; וּלְפִיכָּךְ דִּבְּקוֹ הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה יָתֵר
מִשְּׁאָר הָעָם, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-יְמֵי חַיָּיו".
רמב"ם
הִלְכּוֹת מְלָכִים וּמִלְחָמוֹת ג:ו
שלבו הוא לב כל קְהַל ישראל. עי' במדבר רבה חוקת
פי"ט ס" ב"ה שמשה הוא ישראל וישראל הן משה ללמדך שראש הדור כל
הדור.
לב בנפש כמלך במלחמה. ספר יצירה פ"ו מ"ז
והוא
הלב בגוף כמלך במדינה. פירוש רבינו יהודה אלברצלוני לספר יצירה (על אתר דף ק"ט)
דוד מלכא לבא הוה. זח"ב קח, א:
...היחס
שבין המלך והעם (שהמלך הוא "לב כל קהל ישראל"5) הוא בב'
קצוות: מחד, השפעת החיות לעם הוא על ידי המלך6. אך לאידך, מציאותו של
המלך תלוי' בעם וכמאמר "אין מלך בלא עם"7, והעם הם שמכתירים
את המלך ומעוררים בו את הרצון למלוכה8 על ידי שמראים את ביטולם למלך,
שמוכנים לקבל מלכותו עליהם, ומכריזים לפניו "יחי המלך"4.
4)
ראה מלכים א, א. שם מודיע דוד (לצדוק הכהן ולנתן הנביא) איך שיהי' סדר הכתרת שלמה,
ע"י שיכריזו לפניו "יחי המלך". ושם לט, מספר שאכן כן הי'
"ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך
שלמה".
5)
רמב"ם הלכות מלכים פ"ע ה"ו. והיינו בנוסף לכך שהוא "ראש"
(ש"א סו, יז ועוד). "ראש הדור" (תנחומא חוקת כג. במדבר רבה
פי"ט, כח. וראה תניא פ"ב. (וספה"ש ה'תשמ"ח ח"א
(שיחת ב' ניסן) ע' 347 ואילך ובהע' שם).
6)
שזהו הטעם הפנימי שמורד במלכות דינו בהיפך החיים (ראה לקו"ש חל"א
ע' 75 הע' 47).
7)
תניא שער היחוד והאמונה פ"ז (פא ב) וראה בחיי וישב לח, ל. שם ר"פ
בלק. כד הקמח ערך ר"ה (ב). עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. ולהעיר מפרקי
דר' אלעזר פ"ג. תקוני הזוהר תכ"א ס, רע"ב. תוספות ברכות מ, ב
ד"ה אמר אביי. וכמבואר בכתוב (שופטים יז, טו) "שום תשים עליך
מלך", והיינו שקבלת המלכות הוא
על ידי העם.
8)
ראה לקמן הע' 13 והנסמן שם.
התקופה
והגאולה במשנתו של הרבי מליובאוויטש, פרק ד, תוכן הכרזת ה"יחי" ומשמעותה